הסיום

הנביא ישוע עליו השלום הוא אחד השליחים שאנשים נחלק איש על דעת רעהו אודותיו, היהודים גדפו אותו בקללות המכוערות ביותר ויחסו אליו את כל התיאורים הגרועים ביותר, הנוצרים הפריזו בגדולתו של הנביא ישוע עליו השלום וטענו כי הוא אלוה מלבד אללה יתעלה, אללה יתעלה הדריך את המוסלמים לאמתו של הנביא ישוע עליו השלום שהוא שליחו ועבדו של אללה יתעלה כפי שהבהיר לנו בקוראן הקדוש.

אללה ישתבח שמו ויתעלה העניק לבני האדם את השכל כדי להשתמש בו להבחין בין האמת לבין השקר, דתם של כל הנביאים אינו מכיל כל דבר שסותר את טבע הבריאה של בני האדם בשל שכל דבר סותר את הטבע של האדם אינו מהווה כלום בדתו של אללה יתעלה, השטן הוא אשר הסיט את בני האדם מהדרך הנכונה , אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב: " הנמנעים מעבודת השיקוצים והחוזרים אל אללה בתשובה, להם הבשורה. על כן בשר טובות לעבדי* המקשיבים לדברים והממלאים אחר הנאה שבהם, אותם הנחה אללה והם נבוני הלב" (סורת החבורות:18-17).

אנו קוראים לאלה שאינם מוסלמים ואנשי הספר לנהוג בדרכו של הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום בהתנהגותו עם המתנגדים לו, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הוי בעלי הספר, מדוע תתפלמסו על אודות אברהם? הן רק אחריו הורדו ממרומים התורה והאוונגליון! האם לא תשכילו להבין?" (סורת בית עמרם:64).

טהרו את הלבבות שלכם מהקנאה והטינה אשר מרחיקים אתכם מהדרך הנכונה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " רבים מבין בעלי הספר היו רוצים להחזירכם להיות כופרים לאחר שכבר האמנתם, מתוך קנאה המקננת בנפשם, אף כי התבררה להם האמת. מחלו וחוסו עד אשר יקים אללה את דברו, כי אללה כל –יכול" (סורת הפרה:109).

הספרים של יהודים והנוצרים בשרו על בואו של אחרון הנביאים, הם חשבו שהוא יהיה מבני ישראל ומודעים לכך שהוא יופיע בעיר ית'רב, לכן הם התרכזו בעיר זה,אלא שלאחר שליחותו של הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום לא האמינו בו. אללה יתעלה אמר בספרו הנשגב " כאשר הוצג להם ספר מעם אללה המאשר את אשר בידיהם – ולפנים נהגו לקוות כי יזכו להכריע את הכופרים – כאשר הוצג להם הדבר הכירו, כפרו בו, קללת אללה על ראש הכופרים" (סורת הפרה:89).

אנו מקווה שספרון זה יהיה בתור תחליה המסע שלך כדי לחפש את דת האמת אשר מובילה לאושר אמתי בעולם הזה ובעולם בא, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הם המאמינים אשר לבם בוטח בזכר אללה. אכן בזכר אללה יבטחו הלבבות" (סורת הרעם:28 ).